יום רביעי, 27 במאי 2009

לדרוש אלוהים (ד"ר יאיר כספי "לדרוש אלוהים")

א
נגשתי לקרוא את הספר " לדרוש אלוהים ". לא אכחד כי הייתי חשדן. כבר היו לי בעבר פגישות עם מחפשי אלוהים, ולא שבעתי נחת מתוצאות השאקלה וטריא. בכל אותם דיונים לא שכחתי כי בני הפלוגתה שלי לעיתים מדענים, רופאים, ואנשים מודרנים לכל דבר.
בעיני מסתכל נטול נטיות אין כביכול הכרעה בין המאמין לאפיקורוס. אבל לדעתי נעוצה הבעיה בהבדל יסודי בינהם. בעוד המאמין נטול כל ספק, ומקובל עליו הכתוב כאכסיומה של אויקלידס או במילותיו של המאמין: דברי אלוהים חיים, הרי מולו עומד אדם פתוח לשכנוע, כל עוד נסיון השכנוע ניצב על ארגומנטים העומדים בבחינה שיטתית לפי עקרונות ההגיון.
נטלתי על עצמי לתת לספר 'הזדמנות', צ'אנס, אבל במהרה נואשתי, נוכחתי כי הספר הוא עוד ניסיון, לא מבריק, לבצע שליחות מיסיונרית. לאורך הספר מרצה המחבר בלשון מתוקה מדבש את הגיגיו הלא מבוססים. הוא חף מספקות, והוא נשמע כאילו רק טובתו של הקורא לנגד עיניו. לדעתי קרוב יותר לאמת כי הוא מובל בדחף דתי/מיסיונרי להביאך, הקורא, אל 'דרך האור', אל השאיפה לשלמות. מדבר רבות על היעוד של כל אדם וחיה ועל ה'תפקיד' המוטל על כל בריה.
לא כאן המקום לפרוס את השקפתי על העולם. ולכן אסייג את עצמי לקריאה אינטנסיבית של פרק בודד. בקריאה זו אנסה להראות עד כמה מופרך ניסיונו של המחבר לשכנע את שכמותי.
ציטוטים מן הספר יהיו בצבע אדום.

ב
שער א'
לעולם יש תפקיד. זו היתה תגליתו של איש בראשית. הים נועד להיות ים......בכל עץ, בכל שיח, בכל החיים, מצא האיש ההוא שאיפה למלא את רצון הבורא. הא מנין? ומיהוא אותו בורא שאת קיומו אמור הספר לאשש? מי בחן את מכמני לבבות השיחים ואת שאיפותיהם? נראה שהמחבר נשען על אותן אגדות נהדרות מן התלמוד ומן ההסטוריה היותר קרובה למשל האגדה הנחמדה המיוחסת לר' נחמן מברסלב, איך אלוהים עומד על כל גבעול עשב וממריץ אותו לגדול, (משמע להגשים את השאיפה למלא את רצון הבורא.).
כאן דוגמה לעולם דתי. רצון הבורא? וכי מיהו הבורא? הקיים הוא? ואם בורא הוא, מי יודע את רצונו? הרי הספר לא נועד למאמינים המשוכנעים בלאו הכי אלא לסבר את אוזני אובדי הדרך, ולדבר על לב הנבוכים. ההצהרות הנימלצות המופיעות בתחילת הרצאתו נעדרות כל ביסוס.
הוא ממשיך בהד שיטחי לתורת האבולוציה התאים התחלקו והפכו ליצורי מים למה? כי שמעו צווי התפתחותי! וממשיך ואומר כי הדגים למדו, במאמץ, לחיות על היבשה, כי כך נקבע !! ???
יותר ויותר אני נוכח שאי אפשר לי להמשיך לעמוד על כל מילה ואמשיך באופן יותר אקראי.
התפתחות החיים היא נסיונם המשותף של כל היצורים לבוא לידי השלמת עצמם.... וואו! היכן המתכונת לשלמות?
השורדים ........הם אלו היודעים להיענות למשימת השנוי המוטלת עליהם....

עייפתי. רדידות הכתוב מביאה אותי להרים ידים. על גב הספר כתוב שהמחבר ייסד ומנהל את קאתדרת 'פסיכולוגיה ביהדות' באוניברסיטת תל אביב. הייתי רוצה לשמוע שעור שלו. נראה לי שהשעור לא היה נגמר טוב.

ג.
אחת הבעיות הקרדינליות של בן אנוש היא כשלונו בתפיסת מושג האין-סוף.
אם היה אדם מנסה להטמיע את משמעות המושג 'עשרה מיליארד שנים', מה משמעות מציאותם של מיליארד מיליארד כוכבים, אולי היה משתחרר מן הרעיון שיש השגחה פרטית, והיה מבין שלתפילה יש ערך פנימי בלבד, אין היא עולה ואינה יורדת. היא מסתובבת בחדרי ליבו של המתפלל בכוונה, ונותנת לו מידה של שלווה, פורקן או שביעות רצון. התפילה לא הולכת לשום מקום כי אין מקום. (מקום כנוי לאלוהות. שהוא בכל מקום וכל העולם מקומו).
בני אדם נותרו נפעמים בראותם את נפלאות הטבע. ובהתפעמותם שאלו: מי עשה כל אלה? השאלה היתה משא קשה מנשוא, והאלוהים נוצר להקל.
אנשים כמוני חיים עם השאלות הלא פתורות. השקיקה לפתרון עזה, תמידית וכל צעד קטן קדימה מתקבל בשמחה. המאמינים באלוהים כבר פתרו הכל (מאמינים השואלים שאלות נדונים לסוף מר אם ינסו גם לשאול וגם להאמין) אבל אנו איננו עושים לעצמנו הנחות. אנו נהנים מן התשובות החלקיות שהמדענים והפילוסופים מעתירים עלינו מעת לעת. אכן, מידת הנודע קטנה ממידתו של הלא נודע. בשבילי זו לא סיבה להמציא אלוהים, ל'חפש דרך' או למלא יעוד נעלה, יעוד שהוא אליבא של ד"ר כספי יעוד שלי ושל החתול שלי גם יחד.
ד.
ועם כל האמור לעיל אני מודע למסורת היהודית ולעוצמתה יותר מרבים ממנשקי המזוזות. המקום שמלאה האמונה באל במסורת זו היה יסודי ומכריע. ברור לי כי אותה מסורת הביאתנו עד הלום (איזה קלישאה נדושה). ברור לי כי נושאי התרבות היהודית היו בעיקר מאמינים חדורי שליחות, יעוד, ותפקיד. עבדי אדוני, במובן הטוב של המונח.
נצח ישראל לא שיקר. האם יכולים חסרי אלוהים לשמור על נצח ישראל? בעיה. כאן ועכשיו אנו עדים לכרסום העמוק בביטחוננו בנצח ישראל. ולא אכנס לפוליטיקה שאינה מן העינין דנן.
עבד אדוני הוא לבדו חפשי! הצהיר פרופ' ליבוביץ. עמוק, HEAVY , אבל לפני הכל נחוץ להאמין כי יש אדוני.
גיל קולן. רחובות 2008

תגובה 1:

Unknown אמר/ה...

סוף סוף מצאתי את הבלוג שלך
פשוט כל מה ששלחת לי הגיע ל Junk-Mail.

קראתי את הפרסום האחרון בלבד.
בדיוק היום הייתה לי התכתבות ברוח דומה עם רב הבסיס.
בקובץ מאמרים על שבועות שאת רובם לא קראתי צורף מאמר תחת הכותרת "קורס מקוצר בתולדות עם ישראל" בו פנה המחבר למכנה המשותף הנמוך ביותר ותאר בהצטדקויות המתאימות לבית ספר יסודי או לאנשים בעלי ידע עולם והסטוריה אפסיים את האמת שבסיפור קבלת התורה וייחודו של עם ישראל.

המסקנה שלי שכותבים אלה משכנעים את המשוכנעים המורגלים בטון זה של דיון או את הרפים בשכלם שלא נותנים לעצמם דין וחשבון על רדידות הטיעונים שמביאים להם

שהם