יום רביעי, 9 בספטמבר 2015

פליטים


ימים קשים עוברים על העולם.אוכלוסיות שלמות ארזו את מיטלטליהם, רק כדי משא יד, והחלו לנוע אל מקומות טובים יותר.
המספרים גדולים מאד. וסוף כול סוף התעורר העולם, ובני אדם החלו לבדוק ולנתח את התהליכים המתרחשים. בעיקר מתחלקות המסקנות לשתיים. אלה הרואים את העולם בעיניים אובייקטיביות וריאליות אומרים: לא משנה מה הביא לנדידת העמים הזו,- חובה לעצור אותה. ולעומתם, והם לא מעטים, אלה אשר ליבם ניכמר והם גורסים: לפתוח את השערים ולאפשר להמונים להיכנס. גם עלינו לא פסחה התנועה של הפליטים כביכול, ואושרנו שבנינו גדר (הידיעות האחרונות מספרות על סולמות המשמשים למעבר הגדר)
עוד כשהייתי ילד קטן צדה את עיני תופעת אי-הסימטריה בין התושבים יהודים ולא יהודים בארץ ישראל. היהודים נכנסו למלחמה על ביתם. קבוצים עמדו בתלאות מצור קשות, ערים שלמות רעבו, האבדות בקרב היישוב היו כבדות. אבל  שמתי לב לכך שמספיק היה לעשות בום! מחוץ לכפר ערבי ומיד אספו תושביו את הפק"ל: אחת פיילה, שניים מזרנים, שלושה פינג'אנים, ששה ילדים (לפחות) וייאללה על החמור ולברוח. אתם מכירים כפר ערבי שחפר חפירות הגנה? האם יש נגבה ערבית? האם קיימת דגניה ערבית? היו איאלה קרבות ביפן ובקטמון, אבל היו אלה חילופי אש לא "עד טיפת הדם האחרונה"
מאז אני יודע שהקשר של היהודי לאדמתו חזק ואמיתי מזה של הערבי.

מושג הפליטים נוצר עבור בודדים שעשו כל שביכולתם, עד כדי סיכון חייהם, בטרם שהעמיסו את עצמם על הזולת, עבור אלה הגדירו את המושג "פליט". מתי-המעט האלה יצרו את מושג הפליטות בהיותם מתי מעט ובהיתעלקם על חברה לא  היתה  טראומה. מדהימה אותי עזות המצח של הפליטים בטלוויזיה: "יש לי זכות!" במקום הולדתי החיים קשים ואני באתי כי נוח לי יותר! תינוק נפל המימה. זה נורא. אבל מי זרק אותו המימה? אני רואה לנגד עיני תסריט אחר. אותו אב שזרק את בנו המימה אוסף את שכניו ואת כל בני עירו או שבטו או דתו ונלחמים על ביתם וחייהם עד חורמה. מי לה' אלי! קרא מתיתיהו החשמונאי, וקומץ מכבים נצחו את האימפריה היוונית. או אז תתעורר אצלי סימפטיה ואז אולי יחוש העולם (לא כל עוד הנמושה אובמה בתפקיד) וילחם שכם אחד עם אותם פליטים-בכוח. פליטים כביכול.
יפי הנפש באיסלנד המזמינים את הפליטים לבתיהם משחקים באש. אולי לא מיד אבל אם יתמידו בקריאה "MI CASA SU CASA "  (ביתי ביתך) נכון להם עתיד דומה לזה של יבשת אירופה.

ROBERT ARDREY עומד בספריו, בעיקר בספר THE TERRITORIAL IMPERATIVE על ערכם של גבולות. ועל היות אחווה מוגבלת לבני אותה משפחה, אותו השבט, אותו העם. אחווה כלל אנושית היא עורבה פרח וחלום של יפי נפש. החיה האנושית כבולה בכבלי האבולוציה ומשפטים כגון 'קרוב אדם אצל עצמו' 'עניי עירך קודמים' וכל כיוצא באלה אינם משפטי הצטעצעות. אלה משפטים שלאורם מתנהלת הציביליזציה. אלטרואיזם תמיד מופיע כשיצורים השייכים למשפחתך או שבטך בסכנה ( אני אומר יצורים משום שאלטרואיזם אינו נחלת בני אדם בלבד).
יש בני אדם הכבולים בעבותות המולך הנקרא 'מוסר'. על מזבח המולך הזה הם יקריבו את כל היקר להם.קיים חשש כבד שאירופה ואפילו אמריקה ( ישראל התעוררה בדקה התשעים ובנתה גדר). אבל הנה האידיוט יו"ר מפלגת העבודה, בוז'י-בוז-לו מזמין פליטים מסוריה, שומו שמיים! כל אותן מדינות הקולטות פליטים לפי מוסר מעוות ולא לפי יכולת כלכלית או יצר שייכות לאומי כל אותן מדינות תעלמנה כתוצאה מלחץ עובדי המולך הזה, אנשי המוסר. לכל אותם אבירי המוסר האופק עובר בקצה אפם. יכולתם לראות מעבר לו לא קיימת. יש עבדי-מוסר-נרצעים מן הסוג השני, אלה האומרים לעזאזל המדינה/השכונה/הזהות/ השפה/המסורת/העתיד שלי, כל אלה הם אינם שווים דמו של תינוק אחד (דברים קשים אבל אמיתיים). 
אלה הפותחים דלתם לכל דפיקה ימצאו את עצמם ללא בית.
מטבע ברייתו יש לו למוסר תפקיד בעולם. בטרם נארז בחבילה והורד לעולם במעמד הר סיני (או כל מעמד מקביל) הסתובבו בעולם 'קטעי' מוסר. על פני עשרות אלפי שנים פעלה האבולוציה וסיננה וזיקקה את התנהלות החיים וגיבשה את הציביליזציהולבסוף נכתבה התורה או כל  קודקס דומה. ייעודו של הקודקס או התורה האלה חד הוא: לעצב את חיי החברה כך שלקבוצת בני האדם המתנהלים לאור כללי המוסר הייחודי שלהם תהיה המשכיות. האמצעי: מיתוג מעשים ומחדלים כתורמים להמשכיות החברה הנידונה ולהיפך. לתורמים קראו מוסריים, והם שסכו בשמן את חיי החברה, ואלה שאינם תורמים/ראויים נקראו לא מוסריים. מחד, בין עושי המעשים המוסריים ביותר היו שקבלו כרטיס לגן העדן או CONGRESSIONAL MEDAL OF HONOUR ומאידך היו מעשים לא מוסריים עד כדי העלאת עושיהם לגרדום.

צא ולמד: אותם הוזים שניסו לכתוב תורות חיים מלאכותית מתוך השרוול  לא צלחו. מן העבר הקרוב עולה דוגמת הקומוניזם ואחותה הנאציזם תורות שזרעו אשליות וקצרו מוות.

המוסר, הנימוס, הקפיטליזם, הלכו ונוצרו במשך אלפי שנות אבולוציה. ה- RAISON D'ETRE המשותף להם הוא תרומה להמשך הקיום האנושי. משימת הקיום האנושי גדולה מתינוק שטבע ונפלט לחוף, ואללי, מסת הקיום האנושי והאנרגיה שלו דרסו, דורסות ותדרוסנה כהנה וכהנה תינוקות. כדי לראות אל מעבר הסחי והמיאוס בהם מבוססים רגלינו דרוש מיגדל גבוה ובראשו מנהיג בעל שיעור קומה הרואה אל העתיד.  אחת מן השתיים: או שיעצרו את זרם הפליטים-שאינם-פליטים בכל מחיר או שהעולם כפי שהכרנו אותו יעלם. השאלה הנותרת היא: האם אכפת לך שייעלם העולם שהכרת?
לכשייעצר השיטפון (?) יקרה דבר פשוט וטבעי. באסיה ואפריקה ילחמו אנשים על בתיהם בהיות כל דרכי הבריחה חסומות. באמריקה ייאספו כל החלכאים והנדכאים בארצות ממקסיקו ודרומה ויבחרו להם מנהיגים עם ב....ם ויסדרו להם את חייהם. לאותם שיפלו בתוך המהפכות האלה אין זכות להעמיס את כשלונם על סדר החיים של אחרים. אם אנשים לא יבחרו להלחם על ביתם הרי, עם כל הכאב, הם ייכחדו. זכרם אולי יהדהד באגדות-עם כלשהו אבל שום חשבון לא יוגש לפירעון. (השילומים מגרמניה הם פרק מעניין בהוותו סתירה כביכול לאמור לעיל)

אך אויה אויה! בעודי יושב וכותב הטלוויזיה מקרינה קטעים על מדינות מערב אירופה הנכנעות לכוחות ה'מוסר' ופותחות את שעריהן לפליטים. ובוג'י  הרצוג מקיז את דמינו בטמטומו כי רב. אף לא לאחד מנביאי שקר המוסר הללו יש תוכנית לפעולה לאחר הצונאמי, ואני מצפה לראות את הקטסטרופה.


אחח, לו היה אובמה פועל לפי הקווים האדומים ששרטט במו ידיו!

אין תגובות: