יום שישי, 15 במאי 2015

אדיקות דתית ורפואה
15.05.15
השבוע פורסמה כתבה ארוכה הדנה ברופאים חשוכים. אין לי בטוי אחר לכנות בו רופאים הגורסים כי הומוסקסואלים חולים בנפשם ובגופם.
אני רואה חוסר תוחלת בלהטיח את עצמי אל הקירות האטומים של אותם מלומדים, הבנויים על יסודות של אמונות תפלות וסגירוּת-נפש מאובנת.
ברצוני לתקוף את הנושא מזווית אחרת, ולעשו שימוש בשפתם של אותם חשוכים: כתוב בתורה! בין אם התורה נכתבה בידי 'כח עליון' ובין אם היא תוצר של "וועדה" שסיכמה מצב קיים והעלתה על הכתב קוד התנהגות מחייב, הרי אי אפשר לבחור איזה מן הפסוקים לקיים ואיזה לבטל. ואין רשות לאדם הקורא בתורה לקיים מצוות לפי מידת הנעימות שבקיומן. לכן  אכבד דתי המוציא להורג גנב שנמצא במחתרת ככתוב וסוקל בן סורר בכיכר העיר ככתוב. אם הומוסקסואליות תועבה כי כך כתוב, נא לקיים עין תחת עין כלשון הכתוב.
בשום מקום לא קבעה התורה כי ההומוסאקסואל חולה בנפשו ובגופו. ואם זו מחלה איך היא יכולה להיות תועבה? ועוד. אם אדם דתי אומר ההומוסקסואל אסור מדאורייתה- ניחא. אם מדאורייתה זו תועבה- ניחא. אבל אם אתה רופא דתי ואתה מתלטף בפסיאודו קידמה ואומר ש'דעת תורה' היא כי ההומואים חולים בנפשם וגופם, איך אתה מיישב את הסתירה? לכן מקובל עלי שמושחת כרב פינטו יעסוק בקבלה וברפואות אליל ולא מקובל עלי שרופא חשוך ישרת בוועדת האתיקה הרפואית, ידביק את פרחי הרופאים בשטויות ויערבב אמונות תפלות בתוך משנתו. האם הרופא הדתי ירשה השתלה של רקמה שמקורה בחזיר בגוף בנו שנכווה?

מזמן תהיתי איך יכול מדען (פיסיקאי, מתימטיקאי, רופא או כל מדען) איך הוא מסוגל לגשר על התהום בין אמונה ומדע. כאן קבלנו עוד הוכחה כי הגישור הזה לא יתכן.