כאוס
כאוס , קיים או לא?
אחד המושגים שנהוג לנפנף בו בין לשם התפארות ובין מתוך אי-הבנה הוא "כאוס". לכשעצמי זה שנים הפריעה לי האפשרות שיש בעולמנו ישות (ENTITY) אשר אי אפשר להגדירה במחרוזת אינפורמציה סופית. נראה לי שקבלת הקיום של כאוס גוררת אמונה בבורא. כל אותם חכמים המצטטים את הפרפר בקוריאה שרפרף בכנפיו וגרם לצונאמי בגרנלנד לא שכנעו אותי.
צא ולמד: הפרפר דדן רפרף משום שבDNA שלו יש כמה גנים המתכנתים אותו לרפרף מסיבות שונות (שזה עניין לזואולוגים). לחסידי הכאוס זה לא מספיק. הרי מיד יאמרו: וכי מי ידע אם הפרפר פתח בתנועה מעלה או מטה? והרי לך לכאורה כאוס. ולא היא. הפרפר יניע את כנפיו בדיוק כפי שמכתיבים לו הגנים שלו. ולכן אם היה הדבר חשוב דיו למאן דהו היה לוקח את הפרפר דדן, מעביר אותו במכשיר CT, או אולי היה מדבר איתו בפרפרית ומברר לשביעות רצונם של הכאואיסטים האם הפרפר דדן מתחיל רפרוף בתנועה מעלה או מטה. אותו זואולוג-פרפריסט היה יכול גם אגב אורחה לבדוק את שרשרת ה DNA של כל הפרפרים בעולם על מנת להכין תשובה לאלה שישאלוהו: ומה עם שאר הפרפרים? אולי יש להם מוטציות? התשובה היא שגם התופעה הנחשבת לכאוס קלאסי, מוטציה, אפשר, אם מתאמצים, למצוא את מקורו של הברק ששבר את שרשרת ה DNA של אותו פרפר וגרם למוטציה.
אני לא יודע אם שעשועי ההקשרים הנ"ל דיים להאיר את עיני המפקפקים. לדעתי די בהם להראות שהמושג כאוס נובע, כמו עוד דברים, מהיעדר הבנה של מושג האין-סוף. ברור שבין עולם כאוטי ובין עולם מסודר עומד חוסר במשאבים או חוסר עניין. הרי אורך שרשרת ה DNA של הפרפר היא סופית, ואם יוקדש לנושא מטען משאבים נאות נוכל להגיע לפתרון הרבה לפני שמאמצינו יתחילו להיות אין-סופיים.
לאחרונה ראיתי קטע בסדרה TROUGH THE WORM HOLE בו מונחת בעיית הכאוס על המדוכה. דנו בעניין שני "הרים". האחד מפורסם, סטיבן הוקינג, והשני מפורסם פחות: ססובר. מחד נשטפתי במים קרים שכן הוקינג גורס בקיום הכאוס, ומאידך נשפכו עלי מים נעימים בשמעי את ססובר מסביר מדוע אין בעולמינו יישויות בלתי מוגדרות ואף איור פשוט הביא למסך. קח קערת מים וטפטף לתוכה כמה טיפות צבע נוזלי. מיד תראה את הצבע מתערבל בשובלים יפים. אם תחזור לאחר כמה שעות תראה את המים בקערה בצבע אחיד, פעולתה של הדיפוזיה. כנגד האומרים כי בקערה נוצר כאוס אומר ססובר לא! אם תעקבו אחרי כל מולקולה ומולקולה תוכלו לשחזר את הצבע המרוכז המקורי. וזו גם דעתי, וזו הרגשה טובה להיתלות באילן כזה.
מחשבה אחת מנקרת בי: מה עם העולם הקוונטי? זה תחום החורג מיכולת הבנתי אבל קיימות שם תופעות של יש מאין ואקראיות בתהליכים שונים. אולי יבוא אליהו ויתרץ קושיות ובעיות. פסח, הלא כן?
צא ולמד: הפרפר דדן רפרף משום שבDNA שלו יש כמה גנים המתכנתים אותו לרפרף מסיבות שונות (שזה עניין לזואולוגים). לחסידי הכאוס זה לא מספיק. הרי מיד יאמרו: וכי מי ידע אם הפרפר פתח בתנועה מעלה או מטה? והרי לך לכאורה כאוס. ולא היא. הפרפר יניע את כנפיו בדיוק כפי שמכתיבים לו הגנים שלו. ולכן אם היה הדבר חשוב דיו למאן דהו היה לוקח את הפרפר דדן, מעביר אותו במכשיר CT, או אולי היה מדבר איתו בפרפרית ומברר לשביעות רצונם של הכאואיסטים האם הפרפר דדן מתחיל רפרוף בתנועה מעלה או מטה. אותו זואולוג-פרפריסט היה יכול גם אגב אורחה לבדוק את שרשרת ה DNA של כל הפרפרים בעולם על מנת להכין תשובה לאלה שישאלוהו: ומה עם שאר הפרפרים? אולי יש להם מוטציות? התשובה היא שגם התופעה הנחשבת לכאוס קלאסי, מוטציה, אפשר, אם מתאמצים, למצוא את מקורו של הברק ששבר את שרשרת ה DNA של אותו פרפר וגרם למוטציה.
אני לא יודע אם שעשועי ההקשרים הנ"ל דיים להאיר את עיני המפקפקים. לדעתי די בהם להראות שהמושג כאוס נובע, כמו עוד דברים, מהיעדר הבנה של מושג האין-סוף. ברור שבין עולם כאוטי ובין עולם מסודר עומד חוסר במשאבים או חוסר עניין. הרי אורך שרשרת ה DNA של הפרפר היא סופית, ואם יוקדש לנושא מטען משאבים נאות נוכל להגיע לפתרון הרבה לפני שמאמצינו יתחילו להיות אין-סופיים.
לאחרונה ראיתי קטע בסדרה TROUGH THE WORM HOLE בו מונחת בעיית הכאוס על המדוכה. דנו בעניין שני "הרים". האחד מפורסם, סטיבן הוקינג, והשני מפורסם פחות: ססובר. מחד נשטפתי במים קרים שכן הוקינג גורס בקיום הכאוס, ומאידך נשפכו עלי מים נעימים בשמעי את ססובר מסביר מדוע אין בעולמינו יישויות בלתי מוגדרות ואף איור פשוט הביא למסך. קח קערת מים וטפטף לתוכה כמה טיפות צבע נוזלי. מיד תראה את הצבע מתערבל בשובלים יפים. אם תחזור לאחר כמה שעות תראה את המים בקערה בצבע אחיד, פעולתה של הדיפוזיה. כנגד האומרים כי בקערה נוצר כאוס אומר ססובר לא! אם תעקבו אחרי כל מולקולה ומולקולה תוכלו לשחזר את הצבע המרוכז המקורי. וזו גם דעתי, וזו הרגשה טובה להיתלות באילן כזה.
מחשבה אחת מנקרת בי: מה עם העולם הקוונטי? זה תחום החורג מיכולת הבנתי אבל קיימות שם תופעות של יש מאין ואקראיות בתהליכים שונים. אולי יבוא אליהו ויתרץ קושיות ובעיות. פסח, הלא כן?
