נצח ישראל

דברי יובנו יותר על ידי ישראלים המאמינים ונשבעים "נצח ישראל לא ישקר!".

האמת הזו מבטאת את מהות הקיום של העם שלנו שלפי כל אמת-מידה ולפי כל ניתוח הגיוני קר אין לו מקום על במת האקטואליה. אחד החבלים השזורים במארג האמת הזאת הוא קשר היהודים לירושלים, ועל הקשר הזה ברצוני לדון.

אומר אני שיהודים שורשיים רואים באמת הזאת אקציומה שאינה זקוקה להוכחה. אבל רבים בינינו, בעיקר שמאלנים, פוליטיקלי-קורקטים, אנשי השיוויון עד מוות, רבים אלה הנצח שלנו כעם אינו מעיניינם. הם מוכנים לוותר על קלה וחמורה בבואם להכריע את גורל עמינו. חבלי ארץ מולדת? בבקשה! אובדן ציביון יהודי? בבקשה! חלוקת ירושלים? בבקשה!.

ואני אומר לא כהרי ירושלים כהרי אריאל,ולא כהרי הגולן כהרי ציון. צוק העיתים הביא אותנו למבוי סתום או למצער לפינה מסוכנת אל מול עולם עויין המחטט במקום ייצורו של בקבוק יין  ותשומת ליבו מכוונת מכל העולם אל חלקת אלוהים הקטנה שלנו. אז נכון, בין גלי השנאה ואי הצדק העולמיים קשה לנווט. יש האומרים צפונה ויש הפונים נגבה ורק האמונה בנצח ישראל נותנת תקווה.

לא כן ירושלים. בתוך אותה מסכת אמיתות-נצח תופסת ירושלים מקום מיוחד. הקשר לירושלים, בלב יהודי אמיתי הוא מן הדברים שאין להם שיעור. וגם אין לקשר הזה קיום בחלקים ואין לקשר הזה קיום בשיתוף עם ישות אחרת. עוד אומר שאם יבוא יום ונצטרך לוותר על דונם פה ודונם שם נוכל לשרוד. אם נצטרך לוותר על ירושלים האמת בדבר נצח ישראל תקרוס.

אז אומרים לי השמאלנים: "הרי ירושלים מחולקת, מתי היית בפעם האחרונה בעיר העתיקה?". הם אינם מבינים או שלא איכפת להם הקשר אל האבנים (מה הערך של אבנים) שניבנו בהיסטוריה של העם היהודי כאבני פינה שהוצאתן מן החומה מביאה לקריסתה. אני אומר, שדי אם יישות נוספת זולת העם היהודי תתכבד בירושלים (או חלקה) כעיר בירתה, 'הלך עלינו'. אני חרד מפני האנשים הרואים בחלוקה-למעשה של ירושלים כדבר מוסכם וגמור. שום דבר לא מוסכם ושום דבר לא גמור. מה שצריך היום זו סבלנות. אם יתמהמה חכה לו. אסור להסכים בתודעה כי אבדנו חצי ירושלים. רק אם נשכיל להמשיך ולהיות נאמנים לירושלים יהיה עתיד לתל אביב. כן, יש קשר. עתיד העם הזה קשור בירושלים.